סרי לנקה מפתיעה אותנו

האמת….הפתעה טובה הסרי לנקה הזאת… היא בכלל לא הייתה בתכנון שלנו. אחרי ויאטנם תכננו לטייל בכלל בפיליפינים ואז חברינו היקרים- ההיטנרים שלחו הודעה שהם פה וששכרו בית ממשפחה סרי לנקית מקסימה ליד הים ושנבוא. אז באנו. תראו איזו קבלת פנים קיבלנו כשהגענו לגסט האוס

5 ימים מהנים של חפיפה איתם, הם המשיכו להודו ואנחנו השתלטנו על הבית :). תדעו לכם שגם לטייל הרבה זמן זה לא קל (לא, אני לא מתלוננת) אבל אנחנו לא יכולים לראות מסעדות יותר, בא לנו איזה שניצל ופירה וקטשופ ופינה נחמדה שתהייה שלנו. אז הבית ששכרנו הוא קטן וצנוע, תלינו את הערסל בגינה ועשינו לנו פינה נעימה. המשפחה שאנחנו גרים אצלם הכי נחמדה שפגשנו בחיים, מפנקים אותנו באוכל ונוצר בינינו קשר משפחתי מדהים. הם כל כך צנועים ופשוטים מלאים בנתינה שזה מרגש. שיחות רבות והכרות שמעמיקה מיום ליום מובילים אותי למחשבות רבות על השונות בחיים שלנו, השפע אל מול הדלות, על היחסים שבינו לבינה, על המגורים עם ההורים והדאגה להם. הרצון שלנו להודיה ולנתינה בחזרה הוא עצום אז לקחנו על עצמינו פרויקט להכניס את הבית שאנו גרים בו לשני אתרים,Booking.com ו Airbnb.

אנחנו גרים בווליגמה, עיירה בדרום סרי לנקה על מפרץ יפהיפה שמתאים לגלישת גלים. החוף רחב והים טורקיז ירקרק, המקום יחסית בתולי ואינו מפותח במיוחד. הים פה הוא מכונת גלים בלתי פוסקת והבנים נהנים מכך. שכרנו טוק טוק ירוק, נדחסים בו בקושי כולנו ומטיילים בחופים עוצרי נשימה טבולים בנוף טרופי ירוק. בסופי שבוע אנחנו נוסעים לתחרויות גלישה.

מנסים לייצר שגרה של יקיצה טבעית, לימודים, ארוחה ובסביבות שלוש בצהריים יציאה לחוף שממולנו או טיול לחופים אחרים עד השקיעה. אביב וגילי גולשים בספוטים עם גלים שווים וביניהם שוחים צבי ים. כדי להעשיר את עצמינו ואת הידע שלנו התחלנו לעשות הרצאות לעצמינו. כל אחד בוחר נושא, קורא ומכין הרצאה לכל שאר המשפחה. גילי לימד אותנו על ההיסטוריה של ויאטנם, על לטאות כח ועל איך נוצר גל, רני סיפר לנו על איי פלאו ומה מיוחד בהם על מכוניות ודינוזאורים, יהלי סיפר לנו על משחק שהוא אוהב ועל האסטרטגיות שלו, אביב לימד אותנו איך עובד האינטרנט ואיך נוצר צונאמי, אני לימדתי על סרי לנקה, על מה ההבדל בין אוקיינוס לים ועל הדת הבודהיסטית.

חם מאוד, ולח. יש מאוורר תקרה בכל חדר אבל אין פה מזגן. דופקים חמש שש שבע מקלחות ביום. לפעמים אני קמה בלילה מתרעננת במקלחת קרירה וחוזרת לישון. ברור שאם זה היה בארץ הייתי יוצאת מדעתי. פה לא ממש, מצטננים וממשיכים הלאה. אהה… והיתושים..גם אליהם התרגלנו ולמדנו להימרח…..אההה…והרכבת…אנחנו גרים על המסילה (!!) הבית רועד שעוברת רכבת…וגם לזה התרגלנו…מי היה מאמין שלכל הדברים שאנחנו הכי רגישים אליהם התרגלנו ואנחנו מקבלים אותם בכיף. יש פה איזה רוגע ושלווה כזו שאפילו אני מתפנה לקריאת ספרים ולכתיבה.

בסרי לנקה האנשים מאמינים בכמה דתות. רוב הסרי לנקים הם בודהיסטים ונקראים סינהלים, יש גם מוסלמים וגם טאמילים, שהם הגיעו מטאמיל נאדו בהודו ודתם היא הינדו. שמנו לב לדגל הצבעוני והמיוחד של סרי לנקה. קראנו באינטרנט והופתענו מהאמירה שיש לדגל ומה הוא מסמל.

אריה מסמל את הרוב הסינהלי במדינה והחרב היא סמל לריבונות. עלי התאנה והמסגרת המוזהבת מסמלים את הבודהיזם, הפס הירוק את האיסלאם, הכתום את המיעוט הטאמילי. מדהים לראות את החשיבה של מדינה צעירה על כלל האוכלוסיה ועל המיעוטים בפרט, והצורך החזק להביע זאת בדגל המדינה.

סיימנו חודש בסרי לנקה, החלטנו להישאר פה והארכנו את הויזה בעוד חודשיים. הכל תלוי במזג האוויר. אנחנו נכנסים לחודשים חמים מאוד או גשומים במזרח הרחוק. לאן מכאן? לא ידוע. Stay tuned ונעדכן