קופנגן חלק ב' – ישראל בתאילנד

October 31, 2016

 

 

אחרי שלושה שבועות בבובי ביץ' היינו צריכים לפנות את הבית. נפרדנו מהחברים ואמרנו שניפגש שוב בויאטנם. עברנו לחוף ליד, HAAD CHAO PHAO, הפעם גרים  בריזורט, בקוטג' עם שני חדרים על הים SEETHANU BUNGALOWS. שוב לבד אחרי תקופה קסומה, וגם זה כיף. מן התכנסות של המשפחה, לימודים וזמן איכות ביחד.

 

חודש של חגים בישראל וההרגשה בקופנגן היא שלא נשאר אף אחד בארץ. אנחנו מחכים לחברים שלנו, משפחת ויזל שמגיעים ל 10 ימים. הזמנו עבורם חדר מהמם על הים לידינו. ועד שהם הגיעו נסענו לבקר את משפחת אשכנזי מהמושב שלנו שגרו במלון בצד השני של האי ובילינו יום מהנה ביחד, פגשנו במפתיע את משפחת גל משפיים, בילינו בים כמה שעות מהנות. אלה מהגן של יהלי ומשפחתה גרו בחוף לא רחוק מאיתנו ויהלי ואני נסענו באופנוע לבלות איתם בוקר מקסים. ג'סי חברנו הטוב הגיע לשבועיים לחוף בקופנגן עם אווירה של סיני ובילינו איתו כמה ימים.

 

13 לאוקטובר, המלך האהוב על העם התאילנדי מת. הוא מלך מגיל 18 ונפטר בגיל 88. העם התאילנדי רואה בו כאבי האומה. התאילנדים באבל. לבושים שחור, אתרי אינטרנט הוחשכו, אין מוסיקה והופסקו חגיגות ומסיבות למשך חודש ימי אבל, אין מכירת אלכוהול בשלושת ימי האבל הראשונים והטלביזיה שלהם משדרת כל היום סרטים על המלך ופועלו למען העניים ולמען הדמוקרטיה. מאחר ואנחנו לא נמנים על אנשי המסיבות מות המלך לא ממש הורגש בסביבתנו.

 

הויזלים מגיעים. גילי, יהלי ואני עולים על אופנוע ונוסעים לקבל אותם בפיר (מזח). יפעת אומרת שהיא לא יודעת לרכב על אופנוע אז שתינו נוסעות פה לחוף ליד, אני נותנת לה את האופנוע, אומרת לה לעשות סיבוב הלוך ושוב בשביל חול מפותל. חזרה בשלום כמו גדולה אז העברתי אותה מיד טסט ראשון. בואי ניסע להביא אופנועים :-)

 

שתי משפחות על ארבעה אופנועים, מטיילים בחופים המהממים של קופנגן, אוכלים אוכל טעים ושותים בירה ופותחים עוד בירה, וצוחקים ומתפקעים ומשחקים בלילה וויסט, ועוד בירה ועוד לחיים ועוד…. ועומדים שעות במים בים ומדברים, מתפעלים מהשקיעות והצבעים המדהימים של החוף. וכל יום החוף נראה אחרת, גאות, שפל, גווני כחול, טורקיז ותכלת. שקיעות ורודות, כתומות. הטבע בעיצומו. ואנחנו גם. ימים בלתי נשכחים. איזה כיף לבלות עם אנשים אהובים.

 

ולם נסעו, חשבנו אולי גם לזוז. פשוט לא יכולים. אוהבים את קופנגן, מרגישים כמו בבית. אז בילינו עוד שבועיים באותו חוף שלאט לאט הגשם שטף שעות רבות מידי. מזג האוויר משתנה, העונה הגשומה מורגשת ואנחנו מסיימים שלושה חודשים בתאילנד.

עולים על מעבורת לכיוון בנגקוק. לאט לאט מתרחקים מקופנגן שממולינו, כולנו מתחבקים ודמעות בעיננו. איזו תקופה מדהימה בילינו פה. לכולנו יש הרגשה שנחזור שוב בהמשך.

 

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

קטגוריות
פוסטים אחרונים

July 17, 2017

Please reload

ארכיון
Please reload